באילו עולמות תוכן ניגע? 

 טנטרה: 

"העונג שמורגש מרגע האיחוד עם אישה (שאקטי) במשגל הוא המציאות הנקראת ברהמן, והוא עונג עצמי.

כאשר היוגי מתאחד עם חווית עונג ההתפעמות משיר, ניגון או יצירת אמנות אחרת, אז מתרחבת תודעתו, והוא הופך בעצמו לעונג.

היכן שתודעתו משיגה שביעות רצון, נעימות או נוחות, עליו להחזיק אותה שם, במקום זה מתגלה טבע האושר העליון (פראננדה)."

(מתוך הויג'נאנה-בהיירווה-טנטרה)

קבלה: 

"אין בספרות ישראל ספר ארוטי כספר הזוהר, ספר הארוס- שאין בו אפילו דף אחד חלק מן הארוס. השאיפה להתאחדות ארוטית היא עיקרו של הספר, שאיפה שמרווה את תבל כולה, כי תכלית כל המציאות היא הרמוניה וזיווג בין הזכר הקוסמי לבין הנקבה, הזיווג הוא תכלית האדם ותכלית הדת, ואף שיא המסתורין."

("זוהר וארוס"- יהודה ליבס)

פסיכולוגיה: 

"יונג- ארכטיפ האישה הפראית: דברים רבים המסמלים הערצה וחרדת קודש יכולים להיות סמלי אם. הכנסיה, האוניברסיטה, עיר או ארץ, שמיים, אדמה, היער, הים, האגם והבריכה, השאול, הירח.

ארכיטיפ האם מתקשר עם דברים הסמלים פריון ופוריות, כגון שדה או גן … אך כל הסמלים האלה יכולים לקבל משמעות חיובית או שלילית. ודוגמה לסמלי נשיות שלילית הם: הדרקון, המכשפה, וחיות בולעות כמו הנחש או הלויתן. בנוסף לאלה קיימים גם הקבר, המוות, מצולות הים, הלילית ועוד. ... כל הקשור בסוד, מחבוא, חושך ושאול אף הם קשורים בסמל האם, ובנוסף לכך הפחדים והחרדות, הגורל וההבלעות. חשובים במיוחד הם הסמלים האמביוולנטיים של האם, הכוללת גם את האם הגדולה, וגם את האם הנוראה, כמו האלה קאלי - 'האם הנוראה האוהבת  בהודו."

(מתרגומו של מיכה אנקורי, המובא בספרו "וזה היער אין לו סוף")